יחידה 2
אני המזרחית / עדי קיסר (שאלה 3)
השיר "אני
המזרחית" של עדי קיסר, כמו שירים נוספים שלה, הוא שיר פורטרט מחאתי
מובהק.
מה
יותר קשה מאישה, מזרחית, לוחמת: "מתבכיינת" בלשונה של קיסר, נגד הממסד
האשכנזי הסטיגמטי והסטריאוטיפי? אין לה מה להפסיד; ובלשונה: "מה תעשו
לי?"
זאת
ועוד, תחושת הבדידות מזהרת. זה בא לידי ביטוי בקיטוב כמאפיין וכמצב קיומי: אוצר
המילים שונה, ערש התרבויות המנוגדות, זו אני מול כולם, ובמילות המשוררת:
"אני...אתם", ומה שאינו שלה הוא: "שלכם."
קיסר
אמנם כותבת בלשון יחיד אבל בלי להתכוון מדובר כאן ב"אני קולקטיבית"
המייצגת רבות כמוה. קיסר אינה האישה המזרחית היחידה שמתייחסים אליה על פי
מזרחיותה באופן אוטומטי ושיפוטי: "אני המזרחית שאתם לא מכירים". כלומר,
כל מה שיודעים כאשר פונים אליה הוא שהיא מזרחית ותו לא.
הנושא
העדתי הוא עדיין סיבה לשסע ופילוג בחברה הישראלית במאה הישראלית אבל אצל
קיסר זה רק פן אחד של המטבע . בקריאה מעמיקה נראה שקיסר משוררת לא רק על כך שהיא מזרחית, "אני
מזרחית" אלא על כך שהיא מזרחית אחרת; שוב: "אני המזרחית שאתם
לא מכירים".
במהלך השיר טוענת השיר קיסר לא פחות משהיא מזרחית גם שהיא
ישראלית גם אם אינה נוקבת במילה במפורש. קיסר עושה כל מה שעושות ישראליות שחיות פה ללא הבדל עדתי, וכן הלאה:
"יודעת לדקלם את כל השירים של זוהר ארגוב/ וקוראת אלבר קאמי / ובולגקוב/ מערבבת הכל לאט לאט על אש קטנה / שחור ולבן/ חלב ובשר/ ... נושמת בעברית /
קונה באנגלית / אוהבת בערבית /... ". "מערבבת" - זו מילה חשובה מאד כי בחיי היום יום שלה קיסר חיה את חייה כישראלית לכל דבר.
אצל קיסר הכל טבעי וברור "שחור ולבן" שהולכים ביחד ו"בשר וחלב" הם סמלים לקידמה המיוצגת בחייה של המשוררת. אלו באים בניגוד לעולם שבחוץ שלא כולל את ה"מזרחית". העולם שבחוץ עדיין מעדיף להראות בטלוויזיה פרסומות של נשים בלונדיניות, ולא של המנעד הנשי שיש בארץ הזו, ולה קראו כשהייתה ילדה, בבית הספר: "כושית" - זה הולך טוב עם החינוך הממסדי.
קיסר מתארת בשיר כיצד היא עושה הכל כמו כולם. מן השיר הקורא לומד שיש לו שהוא קורא שירה של אדם מערבי ממוצא ממזרחי. קיסר, כמו המשוררים צעירים אחרים, ילידי שנות השבעים והלאה (קבוצת ערס-פואטיקה ואחרים), מעידים על עצמם, למעשה, גם באמצעות שירתם האישית מאוד, שהעובדה שהם "למדו לדבר אקדמית" בלשונה של קיסר עדיין אומרת ש"מזרחית עושה שמח".
המשוררת מסיימת עם ציטוט משיר של אהובה עוזרי: "אמי...כבד" - כי צריך הרבה כוח להיות קול גם לקול הנשי וגם למזרחיות כשאת אישה ישראלית במדינה שהממסד השולט בה עדיין אשכנזי גברי מצ'ואיסטי במסווה. לא צריך להוסיף.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה